הלכות ספר תורה – עוד שאלות ותשובות בהלכות ספר תורה

הלכות ספר תורה – עוד שאלות
ותשובות בהלכות ספר תורה

דיני העור  – כתיבת סת"ם על עור של בהמה טמאה                            שאלה:  האם מותר לכתוב ספר תורה, תפילין או מזוזות בעור של בהמה טמאה ומה הדין בעורות של דגים?

תשובה: אין כותבים ספר תורה תפילין ומזוזות אלא רק בעורות של בהמה חיה ועוף טהורים, ואפילו מנבלות וטרפות שלהם אבל אין לכתוב בעורות אשר אינם טהורות.

מדריך חינם על תהליך כתיבת ספר תורה מהודר ואיך מתבצעת הזמנת ספר תורה – הורידו חינם עכשיו:

מדריך לקניית ספר תורה

 

וכמו שכתוב בתורה "למען תהיה תורת ה' בפיך" ודרשו חז"ל ממין המותר בפיך שזה בהמות טהורות אבל טמאות אסור משום שאסור לאוכלם לכן גם אסור לכתוב עליהם.

לגבי כתיבה על עור של דג – אפילו הוא טהור אין כותבים עליו מפני הזוהמה שגם אם יעבדו אותו, הזוהמה לא תפסיק, ואם כתב ספר תורה או מזוזות ותפילין על עורות של בהמה טמאה או דגים, פסול! [שולחן ערוך אורח חיים סי' לב סע' י"ב]

לכן חשוב לקנות קלף ממקור מהימן עם הכשר, כיום לרוב יצרני הקלף יש הכשר, אבל חשוב שהסופר או הקונה מהסופר יברר שהקלף נקנה מיצרן שיש לו הכשר.

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

עיבוד הקלף לשמה                                                                                                                  שאלה: האם צריך שהעיבוד של העור יהיה לשמה ומתי צריך להגיד שעושה לשמה?

תשובה:  צריך שהעור לכתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות יהיה מעובד לשמה ולכתחילה יאמר המעבד את העור בפיו שמעבדו לשמה, ואם לא אמר בפיו אלא חישב בליבו שמעבד לשמה כשר, וצריך להגיד בהתחלה שמעבד העורות הללו לשמה! [שולחן ערוך אורח חיים סי' ל"ב סע' ח']

אם לא כתב לשמה דינו פסול, אבל אם נמצא תוך כדי העיבוד בעוד שעדיין לא נקרא עור ונזכר שלא עשה לשמה, יטלו מין הסיד ויכוון שעושה לשמה, ויחזור וישים בסיד והעור יהיה כשר! [משנה ברורה סימן ל"ב סע' ח' בבה'ל  ד"ה בתחילת]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

מגילת אסתר שהקלף לא עבדו אותו לשמה – מה הדין?

שאלה: מגילה אסתר שהעור שלה לא עובד לשמה האם מותר לקרא בה ולברך אליה את הברכות?

תשובה: מגילת אסתר שהעור שלה לא עובד לשמה מותר לקרא בה כך כותב השולחן ערוך [סימן תרצ"ה סעיף א']

ומוסיף על זה הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו יביע אומר: שאפשר לברך על מגילה שלא עיבדו לשמה,  אבל כל זה רק כאשר אין מגילה אחרת אבל כשיש מגילה אחרת שעיבדה לשמה יש לקרא בה! [יביע אומר ח"ח]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

עיבוד הקלף לשמה – האם צריך לייחד לספר תורה או תפילין ומזוזות?

שאלה: האם יש הבדל בין עם אני מעבד לעשות ספר תורה לבין אם אני מעבד לעשות תפילין ומזוזות?

תשובה: ספר תורה תפילין ומזוזות חלוקים בקדושתם, קדושת ספר תורה גדולה מקדושת תפילין, וקדושת תפילין גדולה ממזוזה. ולשמה של קדושה חמורה מועיל לקדושה קלה, ולכן אם עיבד את העור לקדושת ספר תורה ואח"כ רוצה לכתוב עליו תפילין ומזוזות , רשאי.

וכן אם עיבד לשם תפילין מותר לכתוב עליו מזוזה אבל להפך שעשה לקדושת קדושה קלה לא יכול לעלות את זה לקדושה חמורה! [שולחן ערוך סימן ל"ב סעיף ח']

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

כתיבת דברי חול על קלף                                                    

שאלה: אם עיבד את העור לסתם האם מותר לכתוב עליו דברי חול, ומה הדין אם התנה מראש שעושה על מנת לכתוב על זה דברי חול?

תשובה- שלום וברכה לך דוד ותודה על השאלה, אם עיבדו לסתם אסור לכתוב עליו דברי חול אלא אם כן התנה מלכתחילה בתחילת העיבוד שיהא מותר לשנותו לדברי חול.

והסופרים שמתלמדים נוהגים לקחת ממעבדי הקלף את השאריות הקלפים שעובדו על תנאי לכתוב עליהם דברי חול ועליהם מנסים את הקולמוס ומתאמנים בכתיבת האותיות! [עיין עוד משנה ברורה ס' ל"ב ס"ק כ"ו]

קלף שעיבדו אותו לשם ספר תורה או תפילין או מזוזות, אסור לכתוב עליו דברי חול.

וכיום יצרני הקלף עושים תנאי שקלף זה יהיה לשם קדושה ושלא תחול קדושה על שיירי הקלף.

חלק מהסיבה לזה, כי יש סופרים שמתלמדים ומעוניינים לכתוב ולהתאמן על שיירי הקלף וכך משפרים את כתיבתם.

לכן הובא בספר לשכת הסופר כך: "התנה בתחילת העיבוד שיהא מותר לו להשתמש בקלף זה לשם דבר חול ולפני תחילת הכתיבה התנה שלא יחול קדושה על הקלף המיותר שאין לפרשה צורך בו – מועיל תנאו"

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי אתר ספר תורה כנסו לכאן

על הכנסת ספר תורה סגולה גדולה קרא כאן

מילה חסרה בספר תורה                                                                שאלה: ספר תורה שמצאו בו תיבה חסרה או מיותרת האם צריך להוציא ספר תורה חדש, והאם אפשר לברך על ספר תורה חסר?

תשובה: ספר תורה שמצאו בו תיבה חסרה או מיותרת צריך להוציא ספר תורה חדש מההיכל ואין מברכים על ספר תורה החסר! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה ע' קנ]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

טעות בספר תורה באמצע קריאת התורה – מה הדין?


שאלה: אם נמצא טעות בספר התורה באמצע קריאת התורה ואין ספר תורה אחר כשר מה ניתן לעשות?

תשובה: אם נמצאה טעות באמצע קריאת התורה ואין ספר תורה אחר כשר לא יברך העולה ברכה אחרונה.

וישלימו הפרשה מתוך הספר תורה הפסול בלי ברכות לפניה ואחריה וגם את ההפטרה יקראו בלי ברכות לפניה ולאחריה! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמוד קמ"ט]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי של אתר ספר תורה כנסו לכאן

נמצאה טעות בספר תורה בפסוקים האחרונים                                        שאלה: אם נמצא טעות בעליית משלים, או ממש בפסוקים האחרונים האם גם כן צריך להוציא ספר תורה אחר כשר מההיכל?

תשובה: גם אם בעל הקורא נמצא במשלים או בפסוקים האחרונים צריך להוציא ספר תורה חדש ואין לסיים בספר התורה הפסול, משום שיש ספר תורה כשר בהיכל לכן צריך להוציאו!  [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קמ"ט]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

שלוש טעויות בספר  תורה שאלה:  ספר תורה שנמצא בו שלוש ויותר טעויות מה דינו של ספר תורה זה והאם יש בזה דין של מוחזק שהספר תורה פסול?

תשובה: ספר תורה שנמצא בו טעות אחת או שני טעויות אם תיקנו מותר לקרא בו לאר התיקון ומותר לברך לפניה ולאחריה ורק אם נמצא בו שלושה טעויות נעשה מוחזק בטעויות ואסור לקרא בו עד שיגהו אותו כולו מתחילתו ועד סופו.

וכל זה בטעות ממש שמשנה את העניין, אבל ביתרות וחסרות או בפירודים ודיבוקים מותר לקרא בספר תורה לאחר התיקון! [ילקוט יוסף חלק ב' עמוד י"ח]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

אות בספר תורה שיש עליה שעווה – מה הדין?

שאלה: אם בספר התורה שלנו באמצע קריאת התורה שמנו לב שעל איזה אות יש שעווה שנטפה עליה מה ניתן לעשות?

תשובה: ספר תורה שנטף עליו שעווה ובאמצע הקריאה שמו לב לכך אם אתם נמצאים בשני ובחמישי ראוי שיגרדו בזהירות את השעווה לגמרי, ואפילו אם האות נראית מתחת לשעווה ראוי לגרדה גם כן.

ואם אתם נמצאים בשבת ויום טוב, אם האות נראית תחת השעווה יש להקל ולהמשיך ולקרא בספר התורה! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמוד קנ"ד]

ואם השעווה עבה שלא רואים האותיות ואי אפשר לשפשפן,  יש להחמיר מלקרוא בספר תורה זה  וצריך להוציא ספר תורה אחר, ויכולים להוציא מיד באמצע הקריאה ולהחליפו ואם אין נמצא האות המכוסה בשעווה בקריאת היום אין צריך להוציא ספר תורה חדש מההיכל אלא יתקנו את הספר תורה לאחר השבת! [שם]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי אתר ספר תורה כנסו לכאן

אמירה לשם קדושת ספר תורה לפני התיקון   שאלה: סופר שמגיה ספר תורה ומתקן בו דיבוקים ופרודים האם צריך להגיד משהו לפני שעושה זאת?

תשובה: סופר שמגיה הספר התורה ומתקן בו, צריך שיאמר קודם התיקון "לשם קדושת ספר תורה" ואם לא ידע שצריך לומר כן ותיקן בכמה מקומות בדיבוקים ופירודים ופעמים שינה אות ה' לאות ח' וכיוצא בזה נכון להחמיר שלא לקרא בספר תורה זה בפרשת זכור ובפרשת פרה.

אלא יקראו בספר תורה אחר ואם יבוא ויחזור ויתקן במקומות שעשה אותם לא לשמה ויתקנם לשמה ודאי שמותר אף בשבתות אלו, ובשאר ימות השנה אין לפסול לקרא בספר תורה כזה כי סוף כל סוף מתי שבא לכתוב ולתקן הספר תורה כוונתו הייתה לשם קדושת ספר תורה! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קנ"ז]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך

ספר תורה ללא תגים שאלה: בבית הכנסת אצלנו בשכונה יש ספר תורה שעדיין לא עשו בו תגים האם מותר לקרא ולברך בספר תורה זה?

תשובה: ספר תורה שאין לו תגים מותר לקרא בו בדיעבד כשאין ספר תורה אחר עם תגים ומותר אף לברך ברכות התורה כשעולים לספר תורה זה.

ומכל מקום יש לתקן את הסר תורה ולעשות בו תגים כדין! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קנ"ט]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי של אתר ספר תורה כנסו לכאן

אותיות בספר תורה שנכתבו צפוף                                                                                                       שאלה 40. דניאל מאשדוד שואל- בבית כנסת שלנו באמצע קריאת התורה ראינו שהאות י' נכתב בתוך האות נ' כגון פני מה ניתן לעשות במקרה זה?

תשובה- ספר תורה שאות י' נכתבה בתוך האות נ' יש להראותו לתינוק שלא חכם ולא טיפש ואם יקראנו נ' אין להוציא ספר תורה אחר מההיכל אבל אם ברור שלא אבדה צורת האות יש להכשיר הספר תורה ולהמשיך ולקרא בו בברכות ואין בזה חשש ברכה לבטלה! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמוד קס"א]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי של אתר ספר תורה כנסו לכאן

בעיות בגג האות ל'
שאלה 41. דוד שואל- אם באמצע הקריאה ראינו שהאות ו' שעל האות ל' היא קצרה ביותר ודומה יותר לאות י' ומה הדין אם ראינו שהאות ו' שמעל הלכות נראית כהאות ז' מה עושים במצב זה?

תשובה- שלום לך דוד ותודה על השאלה- אם נראית האות ו' שמעל הלכות כמו האות י' אין לפסול את הספר ומותר להמשיך ולקרא ואם נראית כמו האות ז' אין להוציא ספר תורה אחר ויש להכשיר הספר תורה ולברך עליו ואף אם היה האות ו' שמעל הלכות הפוכה יש להכשיר ספר תורה זה בדיעבד! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קס"ב]

כמה שורות בשירת האזינו?שאלה: כמה שורות צריך לכתוב את שירת האזינו וכן שירת הים?

תשובה- תודה בנימין על השאלה- יש לכתוב את שירת האזינו בספר תורה בשבעים שורות ואם טעו וכתבו בשישים ושבע שורות יש להכשיר בדיעבד ושירת הים צריך לכתוב בשלושים שורות ואם כתב את זה בעשרים ושמונה שורות יש להכשיר הספר תורה! [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קס"ד]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי של אתר ספר תורה כנסו לכאן

נדבק רגל אות ה' עם גגה שאלה : אם בספר תורה שלנו בבית הכנסת ראינו שנדבקה רגל אות ה'  האחרונה של שם השם בגגה שלמעלה מה הדין?

תשובה- אות ה' של שם שנמצאת בספר תורה כשהיא דבוקה ברגלה השמאלית דיבוק דק מאוד בגגה  כל שנתברר שהאות נכתבה כהלכתה ואחר כך נפסלה כגון שנתפשט הדיו ונדבקה מותר להפריד את הדיבוק כל שהוא.

ומותר לעשות כן משום שהאות נכתבה בהכשר כתקנתה וזה עדיף מלסלק היריעה ולהביאה לידי גניזה אם האזכרות שבה! [ילקוט יוסף שארית יוסף חלק ג' עמ' ער"ה]

הערה שלי: ניתן כיום לתת למקלף שיודע לקלוף שם השם במלואו ואז ממשיכים לשמור על קדושת השם מבלי למחוק וגם שומרים על היריעה ולא מביאים אותה לגניזה.

גלילת ספר התורה שאלה : האם אפשר בציבור לגלול את הספר תורה ממקום למקום או שצריך להכין את הפרשות שצריכים לקרוא מראש?

תשובה: אין גוללים את הספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור ולכן כשקוראים בשני עניינים כמו במועדים וכדומה מוציאים שני ספרי תורה ויכינו הספרים מבעוד מועד לקראת היום! [ילקוט יוסף חלק ב' עמוד קס"ז]

אבל יש לדעת שכל הדין שאין גוללים בפני הציבור זה רק אם יש שני ספרי תורה אבל כשיש רק ספר תורה אחד מותר לגלול הספר תורה ואין חוששים לטורח ציבור [ילקוט  יוסף חלק ב' עמוד קס"ז]

בתודה, שמעון כהן סופר סתם ומגיה מוסמך – לעמוד ראשי של אתר ספר תורה כנסו לכאן

כתיבת ספר תורה