האם צריך לכתוב במזוזה מאחור שמות "כוז"ו
במוכס"ז כוז"ו" ?
כשמוסרים מזוזה לבדיקה – ניתן לראות מאחורי הקלף את המילים – כוזו במוכסז כוזו – מה ההלכה בזה?
מאת הרב שלמה מועלם – עלון אור ההלכה
נמצאנו למדים שאין איסור בדבר אלא שיש מנהגים
חלוקים בזמן רבותינו הראשונים, בארצות אשכנז נהגו
לכתוב שמות אלו וכעדות הטור והרא"ש הגה"מ והרמ"א
והפרישה וסיעתם וכן מנהגם עד היום.
ובארצות המזרח יש שנהגו לכתוב ויש שלא נהגו לכתוב וכמבואר מדברי
הרמב"ם ומרן וסיעתם, ובמצרים נהגו לכתוב וכמ"ש הגאון
רבי ישמעאל הכהן ראש רבני מצרים בדורו של מרן הב"י והו"ד
ביבי"א הנ"ל בספר הזכרון שלו עמוד ל שכתב:
"ונהגו לכתוב שדי מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה, וכן
כוז"ו במוכס"ז כוז"ו כנגד ה' אלהינו ה'.
ומיהו מבפנים אין להוסיף כלל". ובתורכיה רבים נהגו לכתוב וכמ"ש ברוח חיים הנ"ל שהרבה מזוזות בעירו נמצאו עם שמות אלו. ובג'רבה
ותוניס, כתב מו"ר שליט"א בכתב יד שאין צורך לכותבו
וכמדומה גם בחו"ל לא נהגו בזה. עכ"ד.
וכן כתב הרב הראשי לג'רבא מלפנים ורב מושב ברכיה, הרה"ג רבי סאסי הכהן זצ"ל )בתשובה כתב יד שלא נהגו בחו"ל לכתוב שמות אלו
במזוזה מאחור רק איזה יחידים, וכן שמעתי מהרה"ג רבי
ניסים הכהן זצ"ל נכד מוהרמ"ך זצ"ל שלא נהגו לכתוב בחו"ל
שמות אלו כלל רק שם שד"י, מיהו מדברי הרב משמרות
כהונה בספרו כף הכהן ומשו"ת ישיב משה מוכח שנהגו עוד לפני כמאה וכמאתים שנה בתונס ובג'רבא לכתוב כוז"ו במוכס"ז כוז"ו מאחורי המזוזה,
ע"ש.
גם בבגדאד לא נהגו לכתוב כן וכדמשמע מסתימות
דברי הרב קול יעקב שם, וכן בשו"ת דברי דוד טהרני
שליט"א
כתב בשם הגאון חכם יעקב תופיק שליט"א ששאל בזה את חכם ששון מזרחי זצ"ל, ואמר לו שבבגדאד לא נהגו לכתוב כן. ומנהג תימן כתב הגר"י רצאבי שליט"א בשולי המעיל עמוד קיד שבערים צנעא וצעדה לא
נהגו לכותבם אבל יש מקומות שנהגו לכותבם, וטוב הדבר
כי לכו"ע אין קפידא בזה.
ובארץ ישראל יש שנהגו לכותבם כמ"ש הרב שם טוב גאגין זצ"ל בספר
כתר שם טוב שכל המזוזות שעברו תחת ידו בארץ ישראל היו כתובים "כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. ע"ש.
וכ"כ בשו"ת דברי דוד הנ"ל שכן ראה במזוזות כתיבת יד
חכם אברהם מונסה שליט"א שכתוב באחוריהם שמות אלו
וכן כותב חכם רפאל כהן שליט"א. ע"כ.
וכ"כ בשולי המעיל שם, שבזמנינו התפשט המנהג גם אצל התימנים והספרדים עכ"פ אותם שבארץ ישראל. ע"ש. ויש שלא נהגו לכתוב כי
אם שד"י בלבד. ומ"מ שמות אחרים שלא נהגו בהם כגון
"קרע שטן" וכיו"ב, אין להוסיף, אחר שאף כוז"ו במוכס"ז
כוז"ו יש אוסרים, וכל שכן שאין להוסיף שמות שלא נהגו
בהם, וכמ"ש מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א בספר מקור נאמ"ן
שאף לעשות שינוי בצורת האותיות לשם סגולה אין לעשות. ואם נמצא במזוזה מאחור שמות "קרע שטן" יש למוחקם, וכמ"ש בסה"ק
יריעות שלמה ח"ד.
ועתה הבוא נבוא למנהג הסופרים שהבאנו בסה"ק
יריעות שלמה חלק א' פרק י' סעיף ז*, לכתוב תאריכים
מאחורי פרשיות התפילין שבמידה ותפסל אחת הפרשיות
יוכלו לצרף אליה פרשה אחרת שנכתבה מלפניה, הנה לפי
המבואר לעיל שכל הקפידא היא דוקא אם כותבים מבפנים
אבל אם כותבים מבחוץ לית לן בה, דומיא דכוז"ו במוכס"ז
כוז"ו, ועוד אפילו לדעת הרב הון רב ודעימיה הנ"ל, דוקא
שמות אלו אסורים בכתיבה משום דעושה מהמזוזה כקמיע
לשמירה ודמי לשמות מלאכים שאסר הרמב"ם, אבל כתיבת
תאריך גם לדעתם מותר.
ועיין במש"כ בתשובה בקובץ ויען שמואל תשע"ז אודות הכותבים מספרי העמודים בגליונות הס"ת מבפנים שכתבנו להתיר בתרי לטיבותא,
א: שהם סימנים בעלמא כגון, מספרי העמודים או תיבת נבדק וכיו"ב ואינם שמות מלאכים שנעשו לתוספת שמירה, ב: שנכתבו רחוק מהכתב, וזה מותר אפילו מבפנים מצד הכתב, כל שכן אם כותב מבחוץ שמותר. עש"ב. וכן פסק מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א הו"ד בסה"ק יריעות שלמה ח"ב
קונטרס הגהה כהלכתה הערה 25 שנשאל אם מותר לרשום
תאריכים בגליונות פרשיות התפילין מבפנים או במחוץ,
בעט או בעפרון, כדי שאם בעתיד יפסל, ידע הסופר את
זמן כתיבתן, ויוכל לצרף אליהן פרשיות שנכתבו מקודם?,
והשיב בזה"ל: מותר לכתוב בעפרון מבחוץ, ולא גרע
משמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו שמוסיפים האשכנזים.
וכמה פעמים רושמים המגיהים בעפרון מבפנים סימן שאלה או
קו וכדומה ושוכחים אח"כ למחוק אותם. עכ"ל. ושוב
נדפסה תשובתו גם בספרו מקור נאמן ח"א סימן מ"ג וכן
פסק ידי"ן הגר"ד טהרני שליט"א בשו"ת דברי דוד ח"ב סימן
נג( והביא ראיה מעדות על רבי ראובן בנו של הר"ן שכתב
קינה על גירוש ספרד מאחורי הס"ת שכתב אביו.
ואף שיש המפקפקים וסוברים שהס"ת הנ"ל מזוייף ואינו להר"ן,
ואין כותב הקינה בנו של הר"ן, מ"מ נראה עיקר שזה הס"ת
של הר"ן וכותב הקינה הוא בנו, כמו שהאריך בזה מו"ר
הגאון הנאמ"ן שליט"א בספרו שו"ת בית נאמן ח"א )ענינים
שונים סימן ד(. עש"ב.[ ומה שיש להקשות מצד קדושת
הגליון, עיין בתשובה הנ"ל מה שכתבנו ליישב.
העולה להלכה: מנהג האשכנזים לכתוב במזוזה מאחור
שמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, והספרדים יש מהם שלא
נהגו לכותבם ויש שנהגו לכותבם, ואין למחות בידם שיש
להם על מה שיסמוכו. נהרא נהרא ופשטיה. מ"מ לא יוסיפו
שמות אחרים. ומותר לסופרים לכתוב תאריך מאחורי
פרשיות התפילין, שאם יפסל יוכל לצרף אליהן פרשיות
שנכתבו קודם לכן.
עד כאן המידע בנושא כוזו במוכסז כוזו פירוש והלכה